רוזלינד פרנקלין

אחרי שקיבלה את תואר דוקטורט פרנקלין קיבלה הצעת עבודה במעבדה בפריז. פרנקלין חקרה שם את מבנה הפחם ותוך כדי למדה את הטכניקות של קריסטלוגרפיה (המחקר המדעי של גבישים) באמצעות קרני רנטגן. היא עשתה רושם חיובי על כל החוקרים מרגע שהחלה לעבוד שם.

במסגרת עבודתה בפריז היא גילתה את ההבדל במבנה תרכובות של פחמן- תגלית שהיתה חשובה לשימוש בפחם   .

 

בתחילת שנות החמישים היא חזרה לאנגליה ועבדה שם בתחום הביופיזיקה      במעבדת  קינגס קולג' שם עבד גם מוריס וילקינס שהתמחה בקריסטלוגרפיה ועסק בתחום.

רנדל, מנהל המעבדה, התכוון לנצל את הידע וההתמחות של פרנקלין למחקר של מבנה המולקולות, חלבונים וחומצות הגרעין       .

 

לאחר תקופה קצרה של עבודה, הצליחה פרנקלין להפיק מספר תמונות טובות של עקיפה של קרני רנטגן של מולקולת ה-DNA. היא הייתה הראשונה שהבחינה בין שני סוגים של המולקולה. חלק חשוב בעבודתה של פרנקלין היה שניסתה למצוא את הקשר בין שתי הסוגים   .

 

ב-21 בנובמבר 1951 היה סמינר בקינגס קולג' בנושא חומצות הגרעין, בו הרצתה פרנקלין וסיפרה על תפקידה. ווטסון נכח באותו סמינר ושמע את פרנקלין. ב1951 ווטסון וקירק ניסו לבנות מודל של המולקולה לפי דבריה של פרנקלין בסמינר, אך המודל שלהם היה שגוי. פרנקלין באה עם וילקינס וחוקרים נוספים מקינגס קולג' לראות את המודל ופסלה אותו. היא הבינה מיד שווטסון לא הבין את דבריה בסמינר. בראג, מנהל המעבדה אמר לווטסון וקירק לעבור לנושא אחר לאחר כישלונם.

ב1953 הם חזרו וניסו לבנות מודל נכון. בניסיונם לבניית המודל הסופי, ווטסון וקירק השתמשו במידע של פרנקלין והתבססו עליו. פרנקלין חיברה דו"ח חשוב מאוד על תגליותיה ב1952 עבור ועדה מטעם MRC, ומקס פרוץ העביר אותו ללא ידיעת פרנקלין לווטסון וקירק. אפילו ווטסון הודה ב1969 שהדו"ח היה חשוב מאוד. מאוחר יותר פרוץ התנצל על כך. 

 

מערכת היחסים הבעייתית של פרנקלין ווילקינס נוצרה כשהוא ציפה שהיא תעבוד תחתיו, וכשהיא, מאופיה וממהות תפקידה הבינה שהיא תחקור באופן עצמאי. בנוסף התייחסו לנשים במעבדה באופן שובינסטי, וזה לא מצא חן בעיני פרנקלין. פרנקלין הרגישה לא שייכת, אישה יהודייה במעבדה שמקבלת אליה כשייך רק את הבריטי הטיפוסי. היא חשבה לחזור למעבדה בפריז והייתה בקשר עם מנהלו, בגלל המשבר עם וילקינס והיחס השובינסטי שהיה שם, כי ידעה שמעבדה בה יש זרים ויהודים תהיה מקום נוח יותר.

 

 

 

 

    לקריאה נוספת אודות תגליות אלה             .

 

    תרכובות המצויות בכל התאים המהוות את החומר התורשתי של כל יצור חי בטבע.

 

    ענף של מדע בין תחומי העוסק בחקר תופעות פיזיקליות בייצורים חיים ובהפעלת כלים מתחום הפיזיקה,                 המתמטיקה, הכימיה ומדעי המחשב לחקר מערכות ביולוגיות.